top of page
Search

הסדר מותנה למשה איבגי? - על סגירת תיק בהסדר מותנה ללא רישום פלילי

  • אשר הלפרין
  • Nov 28, 2017
  • 4 min read


קשה לי לראות את הפרקליטות מציעה למשה איבגי להודות ולסיים את עניינו ב'הסדר מותנה', כשלא מדובר במתלוננת אחת נגדו אלא בארבע מתלוננות שמספרות על הטרדות ומעשים מגונים שנעשו בהן. אבל חשוב לומר מספר מילים כלליות יותר על מוסד ההסדרים המותנים, להבין מי נהנה ממנו כיום, ואולי לגלות שבניגוד לטענות שנשלפות באופן אינסטינקטיבי כמעט על 'הנחת סלב' למפורסמים, דווקא מי שנהנה מאנונימיות יכול להרוויח כיום מהמוסד הזה גם כשמדובר בתלונות חמורות מאוד, שכלל לא בטוח שמתאימות להסדרים מותנים. ההסדר המותנה הוא שחקן חדש יחסית בעולם המשפט שלנו, שנולד בשנת 2013. אם ידענו תמיד שתיק חקירה יסתיים או בהעמדה לדין או בסגירת התיק בשל חוסר אשמה, חוסר ראיות, או היעדר עניין לציבור, ההסדר המותנה מוסיף דרך ביניים חדשה. ההסדרים המותנים מאפשרים להקל עם מי שהתביעה סבורה שחומרת העבירה שהוא ביצע לא מחייבת העמדה לדין והרשעה פלילית. ההסדרים נועדו גם להקלת העומס על בתי המשפט. הרעיון הוא שהתיקים החמורים פחות ייסגרו במהירות מחוץ לבית המשפט בהסדרים מותנים בהם מודים החשודים בביצוע עבירה ולוקחים אחריות על מעשיהם, ויתפנה זמן לקדם ביתר מהירות את הטיפול בתיקים היותר חמורים. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא מדברת על כך שההסדר המותנה יביא בסופו של יום להגברת ההרתעה. "בכוחו של הסדר מותנה, המיועד להתבצע במהירות, באופן מיידי, ואשר תוצאתו ודאית, להגביר את ההרתעה" נכתב בהנחיה. באילו מקרים נחתמו עד היום הסדרים מותנים בעבירות מין? למשל במקרה בו חשף אדם את איבר מינו בפני חדרנית במלון וביקש ממנה להתקרב אליו, ובמקרה בו שלח אדם בהזדמנויות שונות תמונות של איבר המין שלו למי שהתלוננה נגדו. אך לא רק במקרים כאלה. הסדרים מותנים נחתמו גם לפחות בשני מקרים חמורים בהרבה. במקרה אחד דובר בשני גברים שהובילו בחורה לצימר, שם נגעו בחזה ובאיבר מינה. השניים התעלמו מבקשותיה כי יפסיקו כיוון שאינה מעוניינת במעשים, והמשיכו לגעת בחזה ובאיבר מינה ביגוד לרצונה. במקרה חמור נוסף הוגשה תלונה נגד אדם ששירת כמתנדב במשטרת ישראל, ובמועד מסוים, במרתף תחנת המשטרה, מישש את איבר מינו של מתנדב אחר, ובמועד מאוחר יותר באותו היום, באותו מקום, הוציא את איבר מינו של המתלונן מתחתוניו, אחז בו וחיכך אותו בידו שלו, כשהוא אומר "איזה כיף לי". פניתי למשרד המשפטים והקשיתי, האם למקרים אלה כיוון המשורר כאשר יצר את ההסדר המותנה? האם במקרים כמו שני האחרונים אין מקום לרישום פלילי? בהתייחסם למקרה של הפגיעה הקשה בבחורה נמסר לי בתגובה כך: "לאחר שבחנה הפרקליטות את חומר הראיות בתיק נמצא כי אין די ראיות להגשת כתב אישום בעבירת אינוס. יחד עם זאת, היו ראיות לעבירה אחרת שהצדיקה סגירת התיק בהסדר מותנה וזאת בין היתר גם כדי לחסוך מהמתלוננת את הצורך להעיד. ההסדר כלל פיצוי משמעותי למתלוננת ונעשה על דעתה ." בהתייחס למקרה של המתנדב המשטרתי הממשש נמסר לי, כי "נוכח גילו המבוגר של החשוד, הבעת חרטה ובעיקר על רקע רצונו של המתלונן להימנע מהליך פלילי, החליטה הפרקליטות כי אין מקום למצות את הדין עם החשוד בענישה הכוללת רכיב של מאסר בפועל. לפיכך הוחלט בנסיבות בעניין לקיים הסדר מותנה שיכלול פיצוי מקסימלי בסך 29,200 ₪ למתלונן." הנה כי כן, נראה שרצונם הברור וההגיוני של המתלוננים להימנע מהגעה לעדות בבית המשפט עמד כשיקול מרכזי בהגעה להסדרים. ההתחשבות בקורבנות העבירה חשובה כמובן מאוד, אך האם היה מקום לוותר על רישום פלילי ועל תיוג כעבריין מין של מי שלא שולט על דחפיו המיניים בצורה כה חריפה ומבצע עבירה קשה? אני מסופק. האינטרס החברתי רחב יותר מעניינו של נפגע העבירה. לכן המדינה היא שמעמידה לדין. מה גם שניתן במקרים רבים להגיע להסדרי טיעון שיחסכו צורך בהעדה של מתלוננים גם כשכן מוגש כתב אישום הטומן בחובו רישום במרשם הפלילי. מובן שבניגוד לאנשים ידועי שם שההאשמות נגדם מתפרסמות בכלי התקשורת וגלויות לציבור הרחב, מי שאינו מפורסם נהנה מאנונימיות מוחלטת אם תיקו נסגר בהסדר מותנה, כיוון שחלק מההסדר הוא שהשמות כולם נותרים חסויים. כך, מחר בבוקר הוא יכול להוציא תעודת יושר, ולהתקבל למקומות עבודה שלא יידעו על עברו. נחזור לאיבגי. תזכורת קצרה למעשים בביצועם הוא חשוד. המדובר על חשד לעבירות בארבע מתלוננות שונות, בין השנים 2012, ל-2014. על פי החשד במקרה אחד נצמד איבגי לגופה של שחקנית איתה עבד על סרט, ואף ליטף אותה ללא הסכמתה. במקרה אחר, במהלך צילומים לסדרה, נצמד לאחת העובדות על הסט, הכניס יד לחולצתה, וביצע בה מעשה מגונה, בתגובה הסתובבה העובדת וסטרה לו. במקרה שלישי דחף השחקן על פי החשד את ראשו לאזור חזה של אחת הנשים על הסט. מקרה רביעי עניינו התבטאויות מיניות בוטות כלפי צעירה שפגש, חרף בקשתה שיפסיק. איבגי הכחיש את הדברים מכל וכל, באמירתו הברורה לפיה "מעולם לא פגעתי בשום אישה". אם השחקן ירצה ליהנות מהסדר מותנה הוא יהיה חייב להודות במעשים שעד עכשיו כפר בביצועם. במקום בו נכרת הסדר מסכמים הצדדים על התנאים להסדר שיכולים לכלול, למשל, פיצוי למתלוננות, התנצלות, קנס, שירות לציבור בהתאם לקביעה של קצין מבחן ועוד. ההקלה הגדולה שבהסדר ברורה מאליה – התיק נסגר. אין משפט, אין הליך פלילי, אין הגעה משפילה לבית המשפט כנאשם ועמידה מול שופט שקורא את כתב האישום. חוויה קשה לכל אדם. קושי שמועצם עוד יותר כאשר המצלמות מתעדות את האירוע מכל זווית אפשרית, ופרטי האישומים מדוברים בפי כל. חשוב לזכור, שלמתלוננות שמורה הזכות להביע את עמדתן בנוגע להגעה להסדר לפני החלטת הפרקליטות בנושא, אם הן יבקשו זאת. ראינו שלקולן יש בהקשר זה חשיבות רבה מאוד בעיני הפרקליטות. אחרי הכל, הן אלו שבחרו להתלונן במשטרה, ביודען את הקשיים הצפויים לאורך הדרך. יש מי שכל שייחלה לו היא הודאה בביצוע המעשים ולקיחת אחריות, וההליך המשפטי אינו חשוב לה ולכן תברך על הסדר בו יודה איבגי במעשים וייקח עליהם אחריות, ותראה בו נצחון, ויש מי שתראה באפשרות של הסדר הקלה שאין לה מקום כאשר לא מדובר בחשד למעשה חד פעמי אלא בחשדות לארבעה מעשי עבירה שונים, בארבע נשים שונות, על רקע ניצול המעמד הרם. אנשים שונים, תחושות שונות, דעות שונות. אבל מעבר לעמדותיהן של המתלוננות, כאשר התביעה שוקלת האם המקרה מתאים להסדר מותנה היא בוחנת האם מדובר בתלונה בודדת או במספר תלונות, והאם החשוד לקח אחריות על מעשיו. הסדרים מותנים נועדו למקרים הקלים יותר, שבעבר חלקם אף היו נסגרים מחוסר עניין לציבור. כמעט בכל המקרים ההסדרים עוסקים במי שהוגשה נגדו תלונה בודדת. לא אתפלא אם העובדה שמדובר לא בתלונה אחת, אלא בארבע תלונות של מתלוננות שונות, תכריע את הכף בפרקליטות כנגד הגעה להסדר מותנה במקרה זה. אבל צריך לומר ביושר שטענה לפיה בהגעה להסדר מותנה עם איבגי תעשה לו הפרקליטות 'הנחת סלב' פשוט אינה מתכתבת עם המציאות – הסדרים כאלה נחתמים גם בתלונות חמורות בהרבה. לטעמי יש מקום לדיון רחב יותר. האם הסדרים מותנים לא נחתמים במקרים חמורים אליהם לא התכוון המשורר, או במקרה שלנו – המחוקק? האם ההסדרים שנחתמו במקרים עליהם סיפרתי מגבירים את ההרתעה מפני ביצוע עבירות? מסופקני. עו"ד אשר הלפרין, הפרשן המשפטי של וואלה ומרצה בארגונים בנוגע לחוק למניעת הטרדות מיניות

Comments


Follow

  • Facebook

Contact

052-9212161 03-6242990

Address

מגדל ההלכה, ידע עם 21, רמת נן

©2017 by אשר הלפרין, עורך-דין. Proudly created with Wix.com

bottom of page