עריקים - אחריות מפקדים

הטיפול בעריקים בצה"ל - יותר פיקודי, פחות משפטי

צה"ל החליט לשנות את מדיניות העמדתם לדין של עריקים ומשתמטים משירות צבאי. מעתה יותר יונח על כתפי המפקדים, ורק עריקויות ארוכות במיוחד יועברו מהאפיק הפיקודי למשפטי.

לא קל להחזיר לשירות תקין חייל שביצע עריקות, אייש את ספסלי בית הדין וחווה את חוויית הכלא הצבאי לתקופה ארוכה. זו כנראה אחת הסיבות המרכזיות שהביאו את צה"ל לשנות את מדיניות העמדתם לדין של עריקים ומשתמטים משירות צבאי. אם עד היום חייל שנעדר מיחידתו מעל 75 ימים היה עומד לדין בבית דין צבאי, הרי שמעתה הוא ישוב ליחידתו ויטופל משמעתית על ידי מפקדיו, אלא אם ייעדר לתקופה העולה על 100 ימים. חשוב להדגיש שמדובר על סך כל ימי ההיעדרות כך שחייל יוכל למצוא את עצמו על ספסל הנאשמים אם ייעדר מיחידתו 40 יום אבל בעברו היעדרות קודמת של 60 יום לפחות.

שינויים נוספים עליהם הוחלט נוגעים לטיפול בעריקי בקו"ם ובמשתמטים משירות צבאי. עריקי הבקו"ם, מי שערקו לפני שהחלו לשרת בפועל, יטופלו פיקודית אלא אם ההיעדרות שלהם תהיה ארוכה מ-180 יום, שאז ייאלצו לעמוד מול שופט צבאי, ומשתמטים משירות, שכלל לא התייצבו לגיוס, יובאו בפני בית דין צבאי אם ההשתמטות תהיה ארוכה משנה וחצי.

ההחלטה הזו משתלבת במגמה שמוביל הרמטכ"ל של טיפול פיקודי נחרץ ומהיר באירועים המערבים סוגיות פיקודיות ומשפטיות כמו תאונות אימונים, ניצול יחסי מרות, והתרשלות באבטחת חומרים מסווגים. אם בעבר היו מפקדים שהעדיפו להמתין להחלטות המשפטנים, הרי שאייזנקוט התווה קו ברור, ובהתאם לו ננקטים צעדים פיקודיים חריפים סמוך לאחר התרחשות האירועים. אך ברור שצעדים אלה משפיעים על ההחלטות המשפטיות המתקבלות במועד מאוחר יותר, לאחר קיום חקירה.

נחזור לעריקים. היתרונות שבשינוי עליו הוכרז ברורים. לא כל החיילים מבינים, כי הרשעה בעבירה של היעדרות מהשירות בבית דין צבאי נושאת בחובה רישום פלילי כמו כל עבירה אחרת. ככל שיותר חיילים יטופלו פיקודית על ידי מפקדיהם ולא יעמדו לדין ייחסך מהם כתם הרישום הפלילי, ובכך תהא ברכה גדולה.

בנוסף, השירות הצבאי מהווה קרש קפיצה שאין דומה לו בעת היציאה לאזרחות. הדברים נכונים אולי עוד יותר עבור מי שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ואין מי שמחכה לקלוט אותם בידיים פתוחות עם שחרורם מצה"ל. לכן ראוי לעשות הכל על מנת לסייע לאותם חיילים לסיים שירות צבאי מלא. המפקדים מודעים לקושי של החיילים שביצעו עריקות, נשפטו ונכלאו להשתלב חזרה ביחידותיהם. פעמים רבות העריקות מגיעה על רקע קשיים ומצוקה גדולה מבית. הכליאה הממושכת והמצב בבית שרק מחמיר בתקופת הכליאה מביאים רבים מהעריקים לחזור ולעבור את העבירה פעם שנייה ושלישית, ואף להיות מפוטרים מן השירות לאור ריבוי העבירות, כשבתעודת השחרור שלהם מצוין, כי הם פוטרו מן השירות עקב התנהגות רעה וחמורה. כלומר, דווקא מי שזקוקים יותר מכל לכרטיס כניסה לאזרחות בדמות שירות צבאי מלא ומוצלח משתחררים משירות עם גיבנת.

בבסיס השינוי עומדת ההנחה, שככל שהמפקדים ידעו, כי האחריות להשבת העריקים למסלול שירות תקין מונחת על כתפיהם גם כשמדובר בהיעדרויות ארוכות מאוד הסיכוי שיצליחו במשימה הקשה יגבר. ברור שחסכון בהליכים משפטיים ובכליאה ממושכת של עריקים רבים אמור לצמצם את היקפי הכלואים בבתי הכלא הצבאיים ולאפשר את מיצוי כוח האדם שצה"ל כה זקוק לו בצורה טובה, ואף בכך יש לראות ברכה.

אך בצד כל היתרונות שבהעברת יותר ויותר אחריות לכתפי המפקדים ראוי לומר ביושר, כי הדברים אינם כה פשוטים. כיצד יצליח המפקד לשכנע חייל, שבשל רצונו לסייע להוריו או להיפטר מחובות אליהם נקלע, כבר ברח פעם או פעמיים מיחידתו, שלא לברוח שוב? האחריות הרחבה של המפקדים חייבת להיות מלווה בארגז כלים משמעותי, והם צריכים להיות מלווים על ידי אנשי מקצוע שיסייעו במלאכה הקשה. המפקדים חייבים להכיר היטב ולעשות שימוש נכון בפתרונות שונים דוגמת סיוע כלכלי לחייל ובחינת תנאי השירות המתאימים לו. כן חייב להתבצע שיתוף פעולה עם גורמים מחוץ לצה"ל שיכולים לסייע למשפחה. רק בעזרת שילוב ידיים כזה יצליח השינוי במדיניות העמדתם לדין של העריקים ולא יביא להארכה של תקופת העריקות עד להגעה למשפט בפני בית דין צבאי.

עו"ד אשר הלפרין, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי